גמרא
פירוש
אהַדִּין עִמָּהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
איתמר המכנסת שום לבעלה היא אומרת כלי אני נוטלת והוא אומר דמים אני נותן, פי׳ שום נקרא כל נכסי נדוניות הנכתבים בכתובה והבעל מקבלן עליו בשומא, ואם גירשה וא״ל הבעל הילך דמיהן והיא אומרת כלי אני נוטל ואיני רוצה דמיהן הדין עם מי ר״י אומר הדין עמה, ר״א אומר הדין עמו ר״י הדין עמה משום שב״א דידה הוי כלומר אדעתא דהכי נתנן לה אבי׳ שתנשא בהם היא ויהי׳ כבוד לבי אבי׳ ולא ע״ד שתנשא אחרים בכלי׳ והלכך הדין נותן שתטול כלי׳:
תכדר״א עצ״ב יוצאים בשן ועין לאיש אבל לא לאשה. ת״כ דר״י המכנסת שום לבעלה אם רצה הבעל למכור לא ימכור ולא עוד אלא אפילו הכניס לה שום משלו ורצה הבעל למכור לא ימכור מכרו שניהם לפרנסה זה הי׳ מעשה ובא לפני רשב״ג ואמר הבעל מוציא מיד הלקוחות:
אמר ר״נ א״ר ה״ל כר״י א״ל רבא לר״נ והא תניא נמי כר״א א״ל מסתבר טעמא דר״י משום שבת בית אביה: ההיא אתתא דעיילה לי׳ לגברא איצטלא דמילתא בכתובתה שכיד שקלוהו יתמי ופרשוה אמיתנא. וא״ר קניא מיתנא רבא בעי הזמנה ומעשה כדאמרי׳ בפ׳ נגמר אבל הזמנה באל מעשה או מעשה באל הזמנה כיון שנפרשה על המת ע״ד לסלקו ממנו שמוהו עליו לפי שעה עד שימצא אחר או להוליכו עמו לקבורה ואל שיקברוהו עמו, וכן הזמנה בלא מעשה אם אמרו יהא בגד זה למת או אפי׳ ארגוהו בשבילו ולא פרשוהו עליו אינו אסור אבל זה הבגד שפרשוהו על המת כדי לקברו עמו אסור מפני שיש שם הזמנה ומעשה שכיון שפרשהו עליו להיות לו לצמיתות אין לך הזמנה גדולה מזו ואינן רשאין לסלק מעליו להיות מותר בהנאה אא״כ רוצים להחליף לו בגד אחר נאשה ממנו לכבוד המת כדמפרשינן התם. א״ל נאנאי לר״כ והא אר״נ א״ר ה״ל כר״י א״ל מי לא מודה ר״י דמחוסר גוביינה וכי מיגנוב לאו יורשים חייבים לשלומי. כיון דכי מיגנוב יורשים חייבים לשלומי ברשותייהו קיימא רבא לטעמי׳ דא״ר הקדש חמץ ושחרור מפקיעין עצמן מידי שעבוד:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
אמר ר״נ א״ר ה״ל כר״י א״ל רבא לר״נ והא תניא נמי כר״א א״ל מסתבר טעמא דר״י משום שבת בית אביה: ההיא אתתא דעיילה לי׳ לגברא איצטלא דמילתא בכתובתה שכיד שקלוהו יתמי ופרשוה אמיתנא. וא״ר קניא מיתנא רבא בעי הזמנה ומעשה כדאמרי׳ בפ׳ נגמר אבל הזמנה באל מעשה או מעשה באל הזמנה כיון שנפרשה על המת ע״ד לסלקו ממנו שמוהו עליו לפי שעה עד שימצא אחר או להוליכו עמו לקבורה ואל שיקברוהו עמו, וכן הזמנה בלא מעשה אם אמרו יהא בגד זה למת או אפי׳ ארגוהו בשבילו ולא פרשוהו עליו אינו אסור אבל זה הבגד שפרשוהו על המת כדי לקברו עמו אסור מפני שיש שם הזמנה ומעשה שכיון שפרשהו עליו להיות לו לצמיתות אין לך הזמנה גדולה מזו ואינן רשאין לסלק מעליו להיות מותר בהנאה אא״כ רוצים להחליף לו בגד אחר נאשה ממנו לכבוד המת כדמפרשינן התם. א״ל נאנאי לר״כ והא אר״נ א״ר ה״ל כר״י א״ל מי לא מודה ר״י דמחוסר גוביינה וכי מיגנוב לאו יורשים חייבים לשלומי. כיון דכי מיגנוב יורשים חייבים לשלומי ברשותייהו קיימא רבא לטעמי׳ דא״ר הקדש חמץ ושחרור מפקיעין עצמן מידי שעבוד:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush